אסנת ישפה לבל

– עובדת סוציאלית קלינית (מס' רשיון 33096) –

שמי אסנת ואני עובדת סוציאלית קלינית, עם התמחות בטיפול בפרט, בילד ובמשפחה.

כחלק מזהותי המקצועית, אני רואה את הסביבה ואת מערכות היחסים הקרובות של האישה כמהוות חלק משמעותי מהיותה, וכמשפיעות בין היתר על רווחתה האישית. 

כחלק מהסתכלות זו, בחרתי לעבוד בתחילת דרכי ב"בית הירוק" במרכז הרפואי מעייני הישועה, עם משפחות בהן אחד ההורים חווה משבר נפשי (כגון דיכאון או חרדה), כאשר הטיפול התמקד באותו ההורה, אך גם בבן הזוג התומך ובילדים, המושפעים גם הם ממצבו הרגשי של ההורה.

בטיפולים ראיתי ששיפור במערכת התמיכה הזוגית, המשפחתית והקהילתית השפיע לטובה על מצבו הרגשי של ההורה, ובמקביל, שיפור במצבו של ההורה, השפיע לטובה גם הוא על המשפחה והמערכת הזוגית.  

בהמשך דרכי בחרתי להתמקד דווקא בעבודה עם נשים, מתוך אמונה כי לנו כנשים ישנם אתגרי חיים הייחודים לנו, והצטרפתי למרכז חווה בתל השומר, שם אני עובדת עד היום. כחלק מתפקידי אני מטפלת בנשים בהריון או לאחר לידה, המתמודדות עם משברים נפשיים שונים, כגון דיכאון וחרדה. יחד אנחנו עוברות את מסע שבו אנחנו מתבוננות על האתגרים עמם האישה מתמודדת ועל הכוחות העומדים לרשותה בכדי לצלוח את המשבר.

לאחרונה הצטרפתי גם לצוות בנפשך מתוך רצון להיות שם עבור נשים נוספות שרוצות לשפר את איכות חייהן ולחזק את המאגרים נפשיים.

אני מאמינה שטיפול רגשי מהווה מקום בטוח, בו ניתן לפתח קשר משמעותי וקרוב, המבוסס על אמון. זהו מרחב להתבוננות, למגע עם חלקים כואבים, כמו גם מרחב בו אפשר להתחזק ולגדול, לזהות מנגנונים ודפוסים ואף להכיר דרכי התמודדות יעילות שיכולות לסייע במצבים המצריכים הסתגלות. 

בנוסף אני מאמינה בקיומו של קשר ההדוק בין הגוף לנפש, ולכן בטיפול אני משלבת במידת הצורך גם טכניקות מעולמות ההרפיה והמיינדפולנס, שמסייעות להקלה נפשית.

רק הזמן חובש את הפצעים

האלה שבחוץ

ואת ההם שלא רואים

(דני רובס)

ימים ארוכים

וכאב שלא נגמר

מביטה אל העתיד

אל הווה, אל העבר

(נופר גנור)

יש ודאי במקום נסתר

תשובה לכל דבר, אז למה

דווקא לי

נגמר הכל לפני שהתחיל

(דני רובס)

ארבעה עשר ימים

הם נצח

שנמשך שבועיים

(שלום חנוך)

Copyrighted Image

נגישות